אופטימיות

אופטימיות

"מה יהיה?"
אין ספור פעמים שמענו את השאלה הזו בתקופה האחרונה, אשר יותר מהכול עימתה אותנו עם אחד הפחדים הגדולים ביותר שלנו – אי וודאות.
לפי מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית- אלו שיצליחו ומצליחים להתמודד עם השיעור הזה הם האופטימיים (ברינט, סקיר, קארבר, 2002).

כמה מילים על אופטימיים:
אפשר לזלזל באופטימיים, לראות בהם אנשים מנותקים, חסרי הבנה ואולי אף כסילים. הנטייה של האופטימיסט להאמין בטוב שעוד יגיע יכולה להיתפס כבלתי הגיוניות.
על ידי מי? הפאסימיים כמובן! שנוטים לפרש פאסימיות, באופן מחמיא יותר כ – "מציאותיות", כאילו שנחנו בקריאת מציאות מדויקת יותר או בכושר ניבוי מיוחד לעתיד.
מה שהפסימיים לא בהכרח מבינים לגבי האופטימיים היא שאופטימיות אמיתית נובעת מאמונה – אמונה עצמית!

האופטימיים האמיתיים הם כאלה מפני שהם מחזיקים באמונה אחת חזקה ובסיסית – "לא משנה מה המציאות תזמן לי, ממש כמו חתול רחוב מנוסה – תמיד אנחת על הרגליים".
סוג כזה של אמונה עצמית מבוסס על מודעות עצמית מפותחת – הכרות בחוזקות, בעוצמות הפנימיות, בניסיון החיים ובכישורים הטמונים בכולנו, אשר יעמדו לנו תמיד בהתמודדות עם כל אתגר, שינוי וגם הצלחה בלתי צפויה!

הרעיון הזה מוביל למחשבה שאולי השאלה שצריכה להעסיק אותנו כעת היא לא "מה יהיה?" אלא "מהם הכוחות הקיימים בי שיסייעו לי לעמוד באתגר?"