מפץ גדול אישי
מפץ גדול אישי
מדי תחילת שנה מלווה אותנו תמה מוכרת – החלטות לשנה החדשה. אילו הרגלים נרצה לסגל השנה? כיצד נפעל אחרת מהשנה החולפת? במה נתקדם וכיצד נתפתח? יום הכיפורים מעניק לשאלות ממד נוסף, של תיקון המידות וכיוונון חיינו על פי הערכים המרכזיים שלנו.
באווירת החג, עם הרוח האופטימית והטקסיות, קל לנו להתחייב לדברים חדשים ולראות בעיני רוחנו את מימושם, את העצמי החדש שנהיה בזכותם. אבל כאשר חולפים הימים ומגיעה שעת המעשה, רבים מאיתנו נתקלים באותם חסמים ישנים שהותירו אותנו על המסלול המוכר במהלך השנים, ללא אסטרטגיה מוצלחת להתגברות.
תורות ושיטות שונות להתפתחות אישית מביאות עמם הבטחה גדולה בהיבט זה. אבל לפעמים אנחנו מרגישים שיש 'נקודות' או אזורים של 'תקיעות' בחיינו, שאף שיטה לא צולחת. במקרים האלה, אולי שווה לשאול את עצמנו: האם הגיע הזמן לבחון מחדש את הנחת היסוד? האם תהליך הוא הדרך המתאימה? שיטה סדורה היא תוצאה של מחקר, מחשבה, ניסיון – ובכך יתרונה הגדול. אבל אליה וקוץ בה: תהליך או שיטה, לרוב כרוכים בהשלמת שלבים ומעבר ביניהם, וכמו בכל מערכת, הסיכוי שמשהו ישתבש הוא מכפלה של כמות הרכיבים בה.
נראה כי לפעמים הדרך הקצרה, היא אכן הקצרה ביותר; יש פעמים שבהם שינוי בר-קיימה הוא תוצאה של פעולה אחת מיידית (או הפסקת פעולה מיידית), ללא מחשבה וללא תהליכים.
כאן עשויה לצמוח לנו תועלת מעיקרון שלרוב בא עם קונוטציה שלילית: קשה לבנות, קל להרוס. למשל, כשבונים בית עובדים בשלבים, מהמסד עד הטפחות. כשהורסים בית, עושים זאת באבחת כף אחת.
כשמדובר בהרגלים שהיינו רוצים לבטל – נניח, להפסיק לעשן, העיקרון מתאים ככפפה ליד. את הרגל העישון אפשר לבנות ולחזק בשנים של סוציאליזציה, מיצוק התניות והרגלים והעמקת ההתמכרות. את עצירתו, במקום לעשות בהדרגה, מינון ושלבים, אפשר ואפילו רצוי לעשות, כפי שרבים מעידים – בבוקר אחד, בהחלטה שהיום התעוררנו אנשים חדשים שאינם מעשנים.
כאן עשויה לצמוח לנו תועלת מעיקרון שלרוב בא עם קונוטציה שלילית: קשה לבנות, קל להרוס. למשל, כשבונים בית עובדים בשלבים, מהמסד עד הטפחות. כשהורסים בית, עושים זאת באבחת כף אחת.
כשמדובר בהרגלים שהיינו רוצים לבטל – נניח, להפסיק לעשן, העיקרון מתאים ככפפה ליד. את הרגל העישון אפשר לבנות ולחזק בשנים של סוציאליזציה, מיצוק התניות והרגלים והעמקת ההתמכרות. את עצירתו, במקום לעשות בהדרגה, מינון ושלבים, אפשר ואפילו רצוי לעשות, כפי שרבים מעידים – בבוקר אחד, בהחלטה שהיום התעוררנו אנשים חדשים שאינם מעשנים.
ומה באשר למטרות או הרגלים שהיינו רוצים לבנות כמו למשל – לאכול בריא, לכתוב ספר או לבלות יותר זמן עם המשפחה? בניה היא בוודאי הדרגתית ומתמשכת, אולם אנשים רבים שעשו שינויים גדולים מתארים אותם ככאלה שהתחילו ברגע אחד מכונן. לאותו רגע משמעותי של החלטה יש עוצמה רבה, ניתן לדמות אותו למעין מפץ גדול אישי. אירוע מכונן שלאחריו אנחנו אנשים עם הרגלים בריאים יותר. האסטרטגיה הזאת לא מתאימה תמיד, אבל יתכן שבמקרים מסוימים היא זו שתסייע לצאת מהתקיעות. אז אם אנחנו מוצאים את עצמנו חושבים על שינוי רצוי קצת יותר מדי, אולי זה הזמן למפץ גדול אישי שיחסוך לנו את האנרגיה של החשיבה וההתלבטות, כך נוכל להשקיע אותה בטיפוח ההרגלים החדשים בפועל ולחיות הלכה למעשה את מי שאנחנו רוצים להיות.